| להשתטות לפעמים |

הורה זה תפקיד דינאמי, בעצם מגוון תפקידים –

אנחנו חברים, מורים, מדריכי טיולים, שוטרים, רופאים, רס"רים בצבא ועוד…

לפעמים אפילו אמא צריכה להיות קצת אבא ואבא קצת אמא.

הדינמיקה מאפשרת לנו להתפתח, לנוע, להשתנות כל הזמן.

 

זה תפקיד שאין ממנו חל"ת, אין פסק זמן ואין פיטורים.

יש אחריות תמידית לחבוש את הפצעים – בגוף ובנפש,

להציב גבולות,

לעצב אותם לאנשים טובים,

ללמד אותם עברית, חשבון, איכות הסביבה

ומדעי הלב.

ואהבה, כמויות של אהבה.

 

אבל יש רגעים כאלה, כמו זה הבוקר,

שכל הכובעים נשמטים ומתפרץ צחוק אמיתי.

 

כי בסוף, זו גם אחריות,

להשתטות לפעמים.

שתפו בוואטסאפ
שתפו בפייסבוק
שתפו באימייל

אם התחברתם ובא לכם להישאר מעודכנים בפוסטים שלי

אהבתם את מה שקראתם? יש פה עוד כמה טובים

| לתחום את הפחד |

בוקר שגרתי,הילדים שמים תיקי גן ובית ספר על הגב יוצאים לעוד יום.במדרגות בדרך לאוטו צרחות אימה של אריאל שראתה לראשונה החורף הזה – חילזון. אין

קרא עוד »

בשבוע שעבר אריאל הבת שלי ואני הלכנו לסופר. חניתי בחנייה ולידי בדיוק חנה רכב נוסף. אישה מבוגרת שהייתה ברכב הזה כבתה את המנוע ממש יחד

קרא עוד »

| לבריאות |

לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה זֶה קְצָת כְּמוֹ לַעֲשׂוֹת אַפְּצִ'י. מְשַׁחְרֵר, וּמְפַזֵּר תְּחוּשָׁה נְעִימָה בַּגּוּף. לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה זֶה קְצָת כְּמוֹ לַעֲשׂוֹת אַפְּצִ'י. לִפְעָמִים זֶה פָּשׁוּט נִתְקַע, מֵצִיק וּמְתַסְכֵּל.

קרא עוד »
דילוג לתוכן